4. מכתב מסולי

הרגע הקטן והמחשמל הזה שחלף ביני לבין רוני נשאר איתי גם למחרת, ולכן כשבבר – אבא של דני – מתקשר ושואל בביישנות אם אני יכול לשלוח לו את תמונות הילדות של דני ששמרתי אצלי אני עונה מיד בחיוב, ומציע לשלוח לו גם כמה קטעי סרט של דני שצילמתי בווידיאו כשדני היה עוד כל כך קטן עד שיכולתי לקחת אותו על הידיים. שמרתי על הקלטות עד שהתקלקל לי מכשיר הווידיאו ובגלל שאף אחד לא הסכים לתקן אותו יותר העברתי את הקטעים לדיסק כדי שתהיה לי מזכרת מהילד החמוד הזה שהפך בינתיים למתבגר כועס וזועף. "דני מתעצבן אם מראים לו את הסרט הזה, אז כדאי שתסתכל כשהוא לא בסביבה." אני מייעץ לו.
בבר נאנח ואומר שבין כה רוב הזמן דני לא בסביבה, וקשה לו ליצור איתו קשר טוב, הוא פוחד שהם אף פעם לא יצליחו להיות כמו שצריכים להיות אבא ובן, יכול להיות שעבר יותר מידי זמן? ואחר כך הוא מביך אותי מאוד כשהוא מודה לי שטיפלתי בילד שלו, שמרתי עליו והייתי בשבילו אבא.
"זה בסדר, נהניתי מאוד, זו הייתה זכות גדולה בשבילי." אני אומר בחגיגיות שבטח הייתה גורמת לדני לצחוק ממני, אבל העברית של בבר מאוד נמלצת ומיושנת, ואיכשהו הוא סוחף אותי לדבר בצורה מנופחת קצת, למרות שהרגשות שאני מביע כנים לגמרי. אף אחד לא הכריח אותי להקדיש לדני זמן, אהבתי מאוד לעזור לאליס לגדל את הילד הפרוע שלה, נקשרתי אליו מאוד אולי כי חשבתי שזה הסיכוי היחיד שלי להיות סוג של אבא, אבל מאז שדני היה קטן השתנו דברים ונפתחו אופציות חדשות, אולי יש לי עוד סיכוי לגדל ילד משלי? תינוק קטן שאכיר ממש מהתחלה ואגדל יחד עם רוני? הלוואי.

אהלן חמי וד"ש לאנחל ולכושי וכמובן גם לבוריס ולליאור ונשיקה חמה לאימא הנחמדה שלך. אני מתגעגע נורא לכולכם.
הולנד מדהימה, אי אפשר להאמין כמה טוב חיים באירופה, כולי התפעלות וקנאה כמה יפה פה, ירוק ונקי ושקט ותרבותי. לא פלא שדודה אמה נכנסה לדיכאון מהחיים בלבנט היבש המאובק והברברי. עכשיו אני מבין למה האישה המסכנה הזו נעשתה רגזנית ועצבנית וממורמרת כל כך.
אחרי כמה דקות פה התחלתי להבין גם למה ארי ברח לפה ברגע שהייתה לו הזדמנות. אנחנו נמצאים עכשיו במלון של פארק שעשועים מדהים ביופיו שכולו מוקדש לילדים קטנים. זה ממש גן עדן, ארץ הפלאות, הכל נוח, יפה, מסודר וכן, נקי כל כך עד שזה כואב. אני רוצה לגור פה לנצח, כמה חבל שבעוד יומיים צריך לעזוב.
אני מטייל בין הולנדים מנומסים ובריטים עוד יותר מנומסים, מתפעל מההודים השתקניים (ארי אומר שהם פקיסטנים אבל בריטיים, או שוויצרים? לא יודע, אבל הם כל כך שקטים ורגועים שזה פשוט לא אנושי) ומנסה לדמיין מה הם יגידו אם חבורת ישראלים ברברים יגיעו לפה ומתחלחל. תוך כמה שעות הם יחריבו את המקום היפה הזה ויהפכו אותו למזבלה צרחנית והרוסה. יזרקו עטיפות של במבה בכל מקום ויצעקו כמו פראים וישימו מוזיקה מזרחית צרחנית בלי להתחשב באף אחד ויגרמו לכולם לשנוא אותם ולאחל להם שהערבים ישמידו אותם, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
מצטער שאני נשמע כזה אנטישמי, אבל רק מכאן רואים עד כמה החיים בארץ קשים, גסים, אלימים, חסרי עידון ויופי ונימוסים טובים.
אפשר להאשים בזה את האקלים ואת המצב, את המלחמות והחמסינים וכל השאר, אבל זה שיש לנו סיבות לא מקל על העובדה המאוד מצערת – אנחנו גרים במדינה מכוערת וסרת טעם דחוסה ביותר מידי אנשים המוניים וצעקניים שמעוררים בכל אדם תרבותי חשק להתאבד כדי לא לסבול מהם.
ואחרי שגמרתי לקטר ולהתפלסף אני שמח לבשר לכם שאני וארי חזרנו ובגדול. הוא התעקש, למעשה התחנן, שאני אבוא עם הילדים כי הוא נורא נורא התגעגע אלי. נכון שזה פשוט מדהים? מסתבר שאחרי כמה שבועות בלעדי הוא הבין כמה הוא צריך ורוצה אותי, וכמה טוב לו איתי. וגם לי טוב איתו, באמת.
חבל שאנחנו לא יכולים להישאר לנצח בארץ הפלאות המקסימה הירוקה והשקטה הזו, אבל לצערי זה בלתי אפשרי ) :
גנבתי עוד יומיים יקרים על חשבון סוף השבוע שבאירופה הוא ארוך יותר, ומתפרש גם על יום ראשון, רעיון מזהיר, חבל שאנחנו לא מאמצים אותו גם בישראל, זה היה יכול להיות משהו, נכון?
טוב, אז איפה הייתי? הוספתי לעצמי עוד יומיים חופש ולמזלי הבוס הסכים, בעצם לא כל כך, אבל העמדתי אותו בפני עובדות והוא נכנע תוך מלמול קללות חרישיות במולדבית נדמה לי, או אולי גרוזינית?
אני יודע שאני נשמע קצת מסטול אבל אני בשליטה, באמת, סתם מרוצה ומאושר לגמרי, אחרי כמה חודשים ממש קשים גם לי מגיע להיות קצת מאושר ומאוהב וחרמן וגם טיפה שתוי, מה, לא? כאילו שיש לכם ברירה, נגיד שאתם לא מסכימים, מה תעשו לי?
טוב, הנה אני שוב, ארי כיבה לי את המחשב וגרר אותי שוב למיטה, מזל שמה שכתבתי נשמר בטיוטה, אני קצת פחות שיכור עכשיו וגם לא חרמן יותר אבל עדיין מאושר מאוד ונורא מצטער שאני חייב לחזור, אבל אני חייב, אלה החיים.
כמו שבטח הבנת החלטנו לחזור, ואני וארי שוב יחד. זה יהיה קצת בעייתי כשהוא שם ואני פה, אבל למרבה השמחה והאושר הוא התמנה להיות נציג החברה שלו בארץ, הוא אומר שלא הייתה להם ברירה כי אף אחד חוץ ממנו לא מדבר עברית והאנגלית של כולם היא לא משהו אבל זה שטויות, הם נתנו לו את התפקיד הזה כי הוא חכם ומוכשר, ומדבר שפות ובן אדם מדהים מכל בחינה וגם סקסי ויפה ומקסים.
בקיצור, מעכשיו הוא יגיע לעיתים קרובות הביתה וגם אני אסע אליו מידי פעם. אפשר להסתדר. מה שבאמת חשוב זה שאני אוהב אותו והוא אוהב אותי.
ויותר מזה, הוא זקוק לי, גם בגלל הילדים וגם בגלל ש… לא יודע, כי הוא צריך אותי, ואתה חמי לא היית צריך אותי, לא כמו שאתה צריך את כושי.
ניסית להסתיר את זה, אבל לא הצלחת, תמיד הרגשתי אצלך כמו ברירת מחדל, אני לא מאשים אותך, ניסינו, והיו גם המון קטעים נפלאים, וכשגם כושי הצטרף הם היו ממש מופלאים.
למרות שבתור בן זוג לא היית משהו מאוד נעים ונוח לי לגור אתך כי אתה בחור טוב וגם כושי בסדר גמור, אבל אתם לא צריכים אותי כמו ארי והילדים, ואני חייב מישהו שיהיה זקוק לי, ככה אני, ואם אין לי מישהו שצריך אותי אני אומלל ומרגיש מיותר ודפוק.
אני יודע, אני נשמע סוטה ומופרע, אבל לא אכפת לי, ככה אני ואני יודע שאתה תבין אותי חמי כי אתה חכם ונחמד, חבל שאתה לא צריך אותי, אבל אלא החיים ומזל שארי הבין שהוא כן צריך אותי.
תכל'ס – אני אשמח מאוד אם אתה וכושי תמשיכו לגור איתי ועם הילדים ואנחל. אתם תגורו בדירה למטה ואני והילדים נגור למעלה. תשלמו לי שכר דירה צנוע ותעזרו לי עם הילדים כשיהיה צורך, ואני אבשל בשבילכם, ואם יהיה לי עצוב אני גם אקפוץ לבקר אתכם מידי פעם בלילה, אם תסכימו כמובן, זה לא חלק משכר הדירה, סתם קטע של חברות ו… לא חשוב, נדבר על זה בבית.
דיברתי עם ארי והסכמנו על הכל והחלטנו שככה הכי נוח וטוב לכולנו, נהיה ביחד אבל לחוד, סוג של זוגיות מרווחת, בלי לחץ, והכי חשוב, אני לא אצטרך להיפרד מהילדים, כי עם כל הכבוד לסקס ולזוגיות וכל השאר מה שבאמת חשוב לי זה הם.
אני מקווה שתסכים, זה סידור קצת משונה, אני יודע, אבל לדעתי הוא מתאים לנו כי הרי גם כושי שלך מאמין בזוגיות מאווררת ו… אתה בטח מבין.

שלום ולהתראות מסולי העייף והמסטול שמתגעגע אליך,
אבל לא לישראל החמה והמטונפת.

נ.ב. דיברתי אתמול עם אנחל והוא נשמע לי מוזר מאוד, יש מצב שהוא כועס עלי משום מה? יש לך מושג מה עובר עליו? קניתי לו שעון סווטש' מקסים וכמה חולצות טריקו ממש יפות וגם לכם קניתי מתנות שאני מקווה שתאהבו.
נכון שאתה לא כועס עלי חמי? אני יודע שקצת התפרעתי והמכתב הזה טיפשי ומופרע אבל אני עדיין אוהב אתכם נורא ומתגעגע.

סולי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s